פרויקטים
הנשיקה הראשונה על הספסל בגן - ספסלי עץ מעוצבים יולי 30, 2021 17:32
ספסלי העץ המעוצבים הם פתרון מנצח לפרקטיקה היומיומית ופריט שמוסיף הרבה סטייל בכל בית. ספסל העץ עם המדף מאפשר גם איחסון וסדר ונותן ערך מוסף בחללים השונים בבית או במרחבים ציבוריים. .כשהמילים יוצאות מהקופסה יולי 3, 2020 18:34
מילים של השראה על לוחות עץ ממוחזר. אותיות עץ בטכניקת חיתוך בלייזר וצבע צהוב של אור ותקווה חדשה שמעצים את הניגודיות כשמתחבר דווקא לחומר שהיה פה קודם ושראה ימים אחרים בחייו.
שלטי כניסה לבית ושלטי גינה ומרפסת הם הזדמנות נהדרת לשלב אמירה אישית שמחברת בין אנשים למקומות. הטבעת הכיתוב על גבי העץ באמצעות שבלונה ייעודית.
גם במקומות ציבוריים, אפשר לבחור בכיתוב שמעביר מסר המתכתב עם חזון המקום. הטבעת הכיתוב כאן באמצעות גיר לבן על גבי לוחות עץ ממוחזר. השלט ממוקם במבואת הכניסה בבית של עמותת "אנוש" בבת ים.
אחד ממשחקי הקופסה המהנים הוא משחק ה Scrabble ( סקרבל / שבץ נא) . זוכרת שעות של חוויה נעימה ואתגר משפחתי עם הילדים בגילאים השונים. זו היתה ההשראה לפיתוח פריטים מעוצבים בסגנון הסקרבל-שיק. אותיות בתיבות עץ הוכנו אחת אחת בתוך מעמד עץ ייעודי נראות נפלא על אדן החלון, על כוננית הספרים, על המדף, על הפסנתר או על הקונסולה בכניסה לבית. המילים במעמד מקבלות מקום, משמעות, השראה ונוכחות בחדר שבו הן ממוקמות.
צאלה וערן, חובבי סקרבל ותיקים, בקשו שאעצב שלט כניסה לביתם בסגנון המשחק האהוב עליהם. היה לי כיף להצטרף שוב למשחק וליצור שלט ייחודי עם אמירה אישית, לשביעות רצונם של בעלי הבית. תיבות העץ הודבקו על לוח עץ בהתאם והשלט נתלה על גבי השער באמצעות מתלים יעודיים.
ורדית, שפית ובעלים של "יוניקא פיצה בוטיק" בישוב מכבים בקשה שאכין לה תפריט סקרבל-שיק שיוצג על הקיר. הכנתי מדפים צפים שיוצרים תחושה של קלילות ונעימות על הקיר. הבחירה בעץ האלון מתכתבת עם עולם החומרים שנבחר לעיצוב המקום. לכל מדף יש "גדר" שתומכת בייצוב תיבות האותיות. תיבות העץ הוכנו אחת אחת בעבודת יד והאותיות הוטבעו באמצעות שבלונה ייעודית בהתאמה. תצוגת התפריט באופן הזה יוצרת נוכחות ובולטות על הקיר. לעובדי המקום, היא מאפשרת גמישות בניוד הכיתוב, בשינוי ובעידכון הנדרש בקלות ובנוחות. השותפות הטובה עם ורדית והאהבה המשותפת שלנו לעיצוב מוקפד משלב החזון ועד התוצאה הסופית, הניבה תוצאה נפלאה שממקדת את מבטי המבקרים במקום וגורפת מחמאות. אם אתם בסביבה תנו קפיצה. יהיה יפה וטעים.
שלטים בהתאמה אישית והרבה אופטימיות להמשך הדרך.
מגוון כיתובים על טרפזי עץ. תוספת קטנה ומשמחת שמשתלבת בכל מקום.
❤️ לחיי המילים הטובות בחיינו ❤️
על כפות המאזניים ינואר 26, 2018 14:47
לשאוף להגיע לשיווי משקל או לצאת ממנו? לשהות במקום של איזון, דיוק ויציבות לאורך זמן או לצאת מאזור הנוחות, להפר את שיווי המשקל, להיות באי וודאות ולהעז להטות את הכף? אין ספק שהרבה תלוי על כפות המאזניים בתחומי עניין שונים בחיים. מצבים שונים בעבודה ובכלל, מזמנים אצלי תגובות שונות ולרוב אווכח שצריך לעשות התאמות ודיוקים חדשות לבקרים.
אי התבלינים, זנזיבר
מעבר למשמעויות הרבות, ואולי בגלל אותן משמעויות "כבדות המשקל", אני אוהבת מאד את הניראות העיצובית של מאזני השקילה השונים, במיוחד את אלו הישנים, העתיקים, אלו שהשתמשו בהם ידיים רבות במהלך השנים, אלו שמוסיפים ניחוח של וינטאג' ואווירה ביתית של דברים פשוטים ובסיסיים בחיי היום יום, אלו שיודעים לספר בלי מילים סיפור חיים מפעם.
יש כל כך הרבה תמונות יפות של מאזניים ישנים. הייתי רוצה לאמץ אותן אחת אחת. הפעם בחרתי מתוך צילומים שלי שנאספו עם השנים שמחברים אותי לחוויות מארועים וטיולים שונים.
סיור במוזיאון הפתוח, גוטאך, היער השחור, גרמניה
בשוקי האוכל ובשוקי העתיקות השונים אני מתחברת לרקמת חיים אחרת מלאה בצבעים, טעמים ועניין המפעילה את החושים בהדגימה את האופי המיוחד של המקום. בין שאר המראות והטעמים המצלמה מתמקדת בכפות המאזניים היפות ואמצעי השקילה המיוחדים.
שוק מקומי, פורטוגל
ויש את אלו שהצבעוניות שלהם כל כך דומיננטית ויפה גם אם צולמו מעבר לחלון הראווה...
בדומה ל"מאזני הארץ" המוכרים במקומותינו, כאן בכניסה למסעדה בפירנצה, איטליה
וגם האדום המשגע הזה - משקל דואר מתקופת המנדט הבריטי בארץ, נרכש בחנות עתיקות באבו גוש.
אחד הדברים היפים במאזניים הינו הפרט המקשר בין הכפות השונות. לעיתים זו דמות ראש חיה, לעיתים אלמנט עיצובי אחר.
יחידות המשקל הן המוצר המשלים. הן המאזנות והן המוציאות משיווי המשקל.
יחידות המשקל היפות בקופסת העץ המקורית שלהם, אוסף פרטי.
בדיאלוג שמייצרות כפות המאזניים אחת כלפי השניה, יש גם משמעות סמלית של שיתוף, התחשבות בצד השני, יושר ופשטות. ולכן, בנוסף לניראות הדקורטיבית, בחרתי להוסיף אותם בשולחן קבלת הפנים בארוע חתונה. כפות המאזניים מלאים כאן באיצטרובלים ובכפיסי עץ שהשתלבו בקונספט הטבע של חתונה ביער.
כשאני מארחת אני אוהבת להוסיף צבע וטעם בכלים מיוחדים. המאזניים האלה נרכשו בשוק פשפשים בווינה ושבו את לבי בשל הגוון התכול המיושן, הפרופורציות היפות שלהם וצלחות הנחושת הכמעט מושלמות.
"הייתי רוצה מאד כי העולם יהיה מקום קצת טוב יותר כדי לחיות בו. אפילו על במה קטנה זו קיימים שני צדדים, וניתן לעשות משהו כדי להטות את כפות המאזניים לצד הסובלנות, הצדק, המתינות, השלום וטוב הלב כלפי האדם וכלפי החיה. " , Arthur Conan Doyle
מה לי ולאיילים? נובמבר 24, 2017 16:12
אַיָּל (אייל בכתיב מלא) יונק מרשים וקל רגליים, מגדל קרניים גדולות ומפוארות הגדלות ונופלות מחדש מידי שנה. מעבר ליופיין של הקרניים הן גם מעידות על כשירותו של האייל. מכאן גם משמעות המושג אֱיָל שמסמלת כוח און ועוצמה. לאייל הפרטי שלנו, רעמת תלתלים שובבה שבהחלט מפארת את ראשו.
ספר ילדים בשם במבי מאת הסופר האוסטרי יהודי פליקס זאלטן פורסם לראשונה ב 1923 נחשב לקלאסיקה של ספרות ילדים ונוער. בהמשך תורגם הספר ע"י הסופר מיכאל דק.
ומכאן https://books.google.co.il/books/about/Bambi
על פי ספר זה נוצר הסרט המצויר והאהוב בהפקת חברת וולט דיסני, 1942.
הסרט נכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
התמונות מכאן https://54disneyreviews.com/2014/08/19/movie-5-bambi/
http://bit.ly/2iKq6Ht:
דמות הבמבי, עופר האיילים הקטן, תמיד גרמה לי לדמיין מחוזות רחוקים ונופי יער ירוקים בם מסתובבים מיני האיילים השונים בארץ ובעולם.
טעימה על ההבדלים בין האיילים השונים ובעלי קרניים אחרים יכולנו לקבל בסיור נפלא שעשינו לפני שנים רבות ביער האיילים שבמושב אודם בצפון רמת הגולן. שם יכולנו לראות מקרוב את האייל הנוקד, האייל הגמדי והאייל האדום כשהאחרון המתפאר בקרניים גדולות ומסועפות הכי מזכיר את אביו האגדי של במבי.
התמונה מכאן http://www.yayalim.co.il/
עפר אילים מאת מלכה שמיר (צייגר) 1987
בירידי החלומות החורפיים והמופלאים של נתנאלה נהניתי במיוחד מהאווירה כשבתפאורה המושקעת כיכבו גם האיילים. כאן אחת הפינות המשגעות ביריד underground dreams, 2015
underground dreams fair, 2015
לעיתים, גם אריזות המוצרים שלי קבלו טעימה מהדמות הקסומה
בכל מקום, בחנויות בארץ או בחו"ל, הייתי מחפשת את הדמות היפה הזו ואפילו בחנות הבגדים מצאתי את שאהבה נפשי.
בבית, על מדף עץ ממוחזר שהכנתי, מחייך לו במבי מתוק שהכינה האומנית פוגי נעים.
בחלוף השנים, כשנעה המקסימה נישאה לאייל, גיליתי שבין שאר עיסוקיה, היא אלופה בסריגה. מכאן התגלגל הרעיון לשלב כוחות ולעשות טייק אוף על האייל הפרטי שלנו. דמות במבי מעוצבת שנראית בתנועה אבל יציבה מאד עם בגד סרוג. ביחד חפשנו את הסוודר האולטימטיבי לדמות האהובה. נסיונות רבים, סוודרים שנסרגו שוב ושוב ונפרמו באחת , עד שנבחרה הדוגמא הזו שחובקת את קווי המתאר של הבמבי באופן מושלם.
מאחר ואלו ימי חגיגות הכריטסמס הלכנו על צבעוניות מתאימה של אדום ירוק ולבן ואפילו אופציה עם חוט זהב שזור.
בלי קשר לחגים, זו דמות נפלאה, נאיבית אך עם עוצמה ונוכחות, להביא מתנה מיוחדת ליומולדת , להניח על מדף בחדר הילדים, על קונסולה בכניסה לבית או על שידה בחדר השינה.
שלכם,
ליאורי
האנשים הקטנים מאחורי התריסים יולי 8, 2017 19:08 2 Comments
תריסי העץ הישנים ואני הולכים יחד כבר כברת דרך. תוך כדי העבודה אני מדמיינת את סיפור הבית שהיו בו פעם. מחזיקי התריסים העשויים מברזל יצוק תמיד עוררו בי סקרנות והם עבורי חלק בלתי נפרד מהניראות ומסיפור הבית. מוזמנים להציץ להם דרך השלבים לקצת נוסטלגיה יפה.
צילום: ליאורי אלון
ביידיש הם נקראים מנטשלך או מנצ'לך והמשמעות אנשים קטנים. בנוסף להיותם פריט דקורטיבי, תפקידם העיקרי היה לשמש כמעצור המחזיק את תריסי העץ פתוחים לרווחה המונע את טריקתם ברוח חזקה. 
צילום: ליאורי אלון
שי פרקש, מתעד ומשמר ציורי קיר ובעל אוסף מנטשלך נדיר, ערך מחקר מקיף בנושא.
בעבודת המחקר שלו הוא כותב על בתי היציקה שהתמחו בתחום זה, לדוגמא בית היציקה הצרפתי של האחים קמיון שהחל לפעול לראשונה בשנת 1850 ובית היציקה הבלגי דביזל קמיון שהחל לפעול משנת 1920. ברחבי הרשת ניתן למצוא סוחרים המציעים את המנטשלך עצמם ואפילו את קטלוג בתי היציקה האלו.
דמויות המנטשלך הפיגורטיביות שנמצאות בקצה המעצור היו בעיקר של בני אדם. הדמות הנפוצה ביותר שכונתה בצרפת "הרועה הקטנה" היא דמות מהמיתולוגיה הצרפתית. הדמות הזו נוצקה בדגמים רבים ובכולם היא חובשת כובע.
תמונות שצלמתי בגרמניה ובצרפת :
צילום ליאורי אלון
צילום ליאורי אלון
שי פרקש כותב בעבודתו שמשנת 1890 החלו סוחרים יהודים וערבים לייבא את המנטשלך מצרפת לארץ ולארצות הים התיכון. הדגמים הראשונים שובצו בעיקר בבתים בסגנון צרפתי שנבנו במקווה ישראל בסוף המאה ה 19.
הטמפלרים שהיו בארץ במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 קנו את המנטשלך שיוצרו בגרמניה בדמות של בריח, הרועה הקטנה ובדמות הלוחם עם קסדה.
בשכונת נווה צדק בתל אביב ניתן לראות בעיקר את דמויות האנשים
צילום: ליאורי אלון
הכי מיוחדים לדעתי הם המנטשלך בדמויות הכפולות - שתי דמויות יצוקות יחד – דמות איש ודמות אשה. כשהתריס פתוח ומקובע והמעצור ניצב כלפי מעלה זו דמות האיש וכשמורידים את המעצור כלפי מטה נראית דמות האשה.
צילום: ליאורי אלון
צילום: ליאורי אלון
צביקה זליקוביץ, כתב את הספר "אישונים" וגם את השיר הבא.
מנשלך / צביקה זליקוביץ'
מנשלך הם אנשים לכל דבר
יש נקבה ויש זכר.
אתם אולי אינכם מאמינים,
למנשלך יש שני מינים.
האישון אשר ממעל ,
אולי חבר אולי הבעל.
אולי, אבל בעצם זו עובדה
המנשלך הזה היה חבר בגדוד העבודה.
כעת על המשמר זו הגברת-
עד לשעת חלוף משמרת.
ויש המספרים כי אז ביפו הגברים היו עובדים.
לכל גברת היה מאהב,
בחשאי היה אליה מתגנב.
את התריסים היו סוגרים,
ואז כולם היו יודעים.
בערב הבעל מהעבודה ביפו שב.
התריסים פותח, על המשמר ניצב.
והמאהב שבחוץ אורב,
יודע שזה לא הזמן להתגנב.
בנוסף ישנן דמויות עם מוטיבים בוטניים, בעלי חיים ודמויות מיתולוגיות
כאן מעצור בצורת איצטרובל - צולם בשכונת נווה צדק
צילום: ליאורי אלון
עם הגעת הסגנון הבינלאומי לבנייה והמצאת תריסי הגלילה פחת השימוש במנטשלך.
משנת 1950 החלו יצרני פירזול בארץ לייצר מחזיקי תריסים מפח עם קצה דמוי ראש עגול שמחירם היה זול ונועדו בעיקר לבתי השיכונים הרבים שנבנו בארץ לעולים החדשים.
צילום :ניצה וולפנזון. צולם בחיפה
מנשלך חדשים בדמויות העבר נמכרים כיום בחנויות הפירזול לאלו הרוצים לתת מראה של פעם לתריסי העץ החדשים או המחודשים שבביתם. בעיקר נראה אותם בבתים לשימור.
צילום: ליאורי אלון. נווה צדק, ת"א
בטיול הבא שלכם, שימו לב לאנשים הקטנים. אולי תראו אותם מציצים מבעד לתריסים...
שלכם,
ליאורי
