קצה חוט - מזכרונות ילדות בקופסת כפתורים למיתלי כפתור מעוצבים נובמבר 4, 2021 12:14

הכל התחיל מקופסאות איחסון שונות שהתמלאו עם השנים באוסף כפתורים מכובד. כילדה אהבתי להתבונן בם ולדמיין איך ישתלבו בבגדים שאמא תכין לנו. פינה חמה בלבי היתה שמורה לכפתורי העץ הפשוטים נטולי העיטורים והצבעים. חוטי התפירה, הרוכסנים והכפתורים לצד מכונת התפירה היפייפיה של "זינגר", שנמצאת אצלי בבית, הנם עדות נוסלטגית לזכרונות הילדות שלי שנשארו על רצפת פינת התפירה.

צילום: ליאורי אלון 

אני זוכרת את חנות הסידקית הנפלאה שהיתה ברחוב שלמה המלך בת"א ואת ההזדמנות לראות מקרוב את מגוון הכפתורים. היו שם מזכוכית, מצדפים, ממתכת ומעץ, מצטופפים בתוך קופסאות קרטון לבנות ודהויות כשדגם הכפתור מחובר לחזיתן. מדפים עמוסים לעייפה סוגרים על קירות החנות הקטנה והצפופה. 

.

מרחבי הרשת. צילום: אלונה הירש

מתלה הכפתור שהכנתי הוא הומאז' לדורות של נשים במשפחתנו שעסקו בתפירה. גם שמו "ג'ודית" מהדהד את שם אמי ז"ל. מעבר לטאצ' הנוסטלגי, יש למתלה הכפתור קו עיצובי נעים ורך שבשילוב החוטים השזורים בו יוצר נקודת עניין יפה על הקיר.

צילום: ליאורי אלון 

המעבר מההשראה של זכרונות הילדות לתכנון וייצור מתלה הכפתור חייב בחינת עצים שונים וחיפוש אחר פתרונות חירור וחיבור נכונים. משאלו נבחרו, החל תהליך העבודה בחיתוך פרוסות  ממוט עץ בקוטר 7 סמ. מכאן כל פרוסה שכזו מקבלת יחס אישי החל מחירור 4 חורים שישמשו לשזירת החוט בהמשך וכלה בחיבור רגלית בסיס עץ שתקשר בין פרוסת העץ לבורג המיוחד.

צילום: ליאורי אלון 

את מתלי הכפתור אפשר לתלות כבודדים או כמקבץ בכל קומפוזיציה שתבחרו בהתאמה לחדר שלכם. בחרתי בפלטת גוונים קלאסית ונעימה שמתחברת לפשטות הטבעית של כפתור העץ מפעם.

.מתלי הכפתור בחדר הילדים לתליית הכובע, התיק מהגן ועוד

צילום: ליאורי אלון

מתלי הכפתור בחדר הנערה לתליית תכשיטים, אוזניות ועוד. גווני הכפתורים נבחרו בהתאם לפלטת הגוונים של החדר.

צילום: ליאורי אלון

מתלה הכפתור כמתלה בודד לתליית הרצועה של הכלב, במיוחד כשאין מקום על הקיר למתלה גדול.

צילום: ליאורי אלון

צילום: ליאורי אלון

מקווה שתאהבו את מתלי הכפתורים כפי שאני אהבתי להכין אותם. תוכלו לבחור גוונים נוספים בהתאמה לפלטת הגוונים שמתאימה לכם.

<<<באתר תוכלו למצוא אותו כאן

 https://touchandwood.co.il/collections/kids-room-shelves-and-hangers/products/wooden-button-wall-mounted-hook-coat-hanger

מוזמנים לפנות בכל בקשה ועניין,

 ליאורי 

בין הנסתר לגלוי – כסוי דקורטיבי לארון החשמל אפריל 4, 2021 10:58

בבתים רבים ממוקם ארון החשמל בכניסה לבית ולעיתים, אם הבית עבר שיפוץ, אפשר למצוא אותו גם בסלון או בפינת האוכל. לרוב, מצטרף אליו ידידו, ארון התקשורת, וביחד הם מקשטים בחוסר חן את קירות הבית. קיימים פתרונות מגוונים לטשטוש הניראות הזו ולנסות להפוך לימון ללימונדה. החל מצביעת דלת הפלסטיק הקיימת בצבע הקיר ועד ארון מותאם שכולל איחסון של אלמנטים נוספים. בכל פתרון שתבחרו, מומלץ להשאיר את דלת הפלסטיק הלבנה המקורית (במידה וקיימת) שכן זו דלת חסינת אש עם תקן המאושר ע"י מכון התקנים.

מאחר ולרוב אין אחידות במידות ארונות החשמל, אני נדרשת למציאת פתרון שהוא מותאם אישית למקום ולכן הכיסוי הדקורטיבי אינו מוצר מדף, אלא פריט בהתאמה אישית המיוצר אחד לאחד בהתאמה למידות בשטח כשניתנת האפשרות לבחור את כיוון פתיחת הדלת ואת הצבע שישתלב בהתאמה בחלל הבית. דלת התריס מאפשרת נגישות מלאה ותפעול נוח בעת הצורך. את הידית אני מכינה מעץ או בוחרת ידית מתכת מתוך אוסף של ידיות תריס וחלון ישנות שאני מלקטת לאורך השנים שמוסיפה גם טאצ' של נוסטלגיה יפה.  

פתרון משולב גם לארון חשמל וגם לארון התקשורת באמצעות דלת תריס אחת ששינתה לבלי הכר את קיר הכניסה לבית. הנה כאן, לפני ואחרי. צירי מתכת ייחודיים תוכננו ויוצרו בהתאם  למידות התריס בדומה לצירים שהשתמשו בם בדלתות תריס ישנות.   נגישות טובה ופתיחה נוחה של דלת התריס בעת הצורך. 

בית שעבר שיפוץ ובשל אילוצים ארון החשמל ממוקם בסלון הבית. הכיסוי הדקורטיבי משתלב ומוסיף טאצ' של נוסטלגיה בעיצוב החלל.   

וכשארון החשמל ממקום במסדרון הכניסה, אי אפשר להתעלם מנוכחותו וכיסוי דקורטיבי מתבקש.

גם כשארון החשמל מחוץ לדלת הכניסה הראשית, ראוי ורצוי לתת מענה דקורטיבי ושימושי.

פתרון באמצעות תריס עץ משולב מדף שתוכנן בהתאם למידות בשטח והורחק מהקיר בהתאמה לעובי ארון החשמל הבולט מהקיר. כאן, הנגישות לארון החשמל בעת הצורך מחייבת הורדת התריס מהקיר והחזרתו למקום לאחר הטיפול.

בחנות היצירה של "נתנאלה" תוכנן כיסוי דקורטיבי גדול מימדים בהתאמה כדי שיכסה את ארון החשמל יחד עם  כל האלמנטים הנלווים כמו ארון תקשורת, לוח אזעקה, ועוד.  פריטים   דקורטיבים נתלו על שלבי התריס וארון התריס השתלב בעיצוב הכולל. 

 התריס מעל מסגרת העץ. ידית וינטאג' מוסיפה גם היא טאצ' של נוסטלגיה על הקיר.  דלת התריס נפתחת בקלות ובנוחות בעת הצורך. 

מוזמנים לפנות וביחד נמצא את הפתרון המיטבי גם בהיבט הפונקציונלי וגם בהיבט הדקורטיבי. 

ליאורי

0508812423

ובכל חלון נשקפת תמונה ובכל חלון מסופר סיפור* ספטמבר 26, 2020 20:05

דלתות מעוררות השראה ואיך לשדרג דלת כניסה יוני 16, 2018 13:25

כנראה שהכל מהכל משפיע עלי וכשאני נתקלת באחת כזו, אני עוצרת ובדרך כלל גם מצלמת ומאפשרת להפליג במחוזות הדמיון. בשבילי כל דלת מספרת סיפור. סיפור של בית, סיפור של אנשים שגרים כאן עכשיו או שגרו שם בעבר.

מימין צולם בסיביליה, ספרד ומשמאל צולם בקפריסין

איך לחדש דלת בית ישנה - דלת קבלן מקורית שקבלה חיים חדשים. 

- פירוק הדלת מהצירים והנחתה על משטח אופקי. 
- הדבקה של קישוטי עץ כאלמנטים עיצוביים. 
- ניקוי הדלת משאריות לכלוך. 
- בחירת הגוון המתאים. צבע אקרילי על בסיס מים. 
- צביעה ופיניש למראה נושן. 
- שיוף שוליים להדגשת קווי המתאר של הצורות הישרות בדלת. 
- שיוף החלקים הבולטים של קישוטי העץ להדגשת קויי המתאר. 
- פיניש לכה על בסיס מים. 
- החלפת הידית לידית פליז מעוצבת. 

על כפות המאזניים ינואר 26, 2018 14:47

זה עניין של שיווי משקל, של מינונים נכונים, של איזונים ובלמים.
לשאוף להגיע לשיווי משקל או לצאת ממנו? לשהות במקום של איזון, דיוק ויציבות לאורך זמן או לצאת מאזור הנוחות, להפר את שיווי המשקל, להיות באי וודאות ולהעז להטות את הכף? אין ספק שהרבה תלוי על כפות המאזניים בתחומי עניין שונים בחיים. מצבים שונים בעבודה ובכלל, מזמנים אצלי תגובות שונות ולרוב אווכח שצריך לעשות התאמות ודיוקים חדשות לבקרים.


אי התבלינים, זנזיבר

מעבר למשמעויות הרבות, ואולי בגלל אותן משמעויות "כבדות המשקל", אני אוהבת מאד את הניראות העיצובית של מאזני השקילה השונים, במיוחד את אלו הישנים, העתיקים, אלו שהשתמשו בהם ידיים רבות במהלך השנים, אלו שמוסיפים ניחוח של וינטאג' ואווירה ביתית של דברים פשוטים ובסיסיים בחיי היום יום, אלו שיודעים לספר בלי מילים סיפור חיים מפעם.
יש כל כך הרבה תמונות יפות של מאזניים ישנים. הייתי רוצה לאמץ אותן אחת אחת. הפעם בחרתי מתוך צילומים שלי שנאספו עם השנים שמחברים אותי לחוויות מארועים וטיולים שונים.


סיור במוזיאון הפתוח, גוטאך, היער השחור, גרמניה

בשוקי האוכל ובשוקי העתיקות השונים אני מתחברת לרקמת חיים אחרת מלאה בצבעים, טעמים ועניין המפעילה את החושים בהדגימה את האופי המיוחד של המקום. בין שאר המראות והטעמים המצלמה מתמקדת בכפות המאזניים היפות ואמצעי השקילה המיוחדים.


שוק מקומי, פורטוגל

וגם האדום המשגע הזה - משקל דואר מתקופת המנדט הבריטי בארץ, נרכש בחנות עתיקות באבו גוש.




אחד הדברים היפים במאזניים הינו הפרט המקשר בין הכפות השונות. לעיתים זו דמות ראש חיה, לעיתים אלמנט עיצובי אחר.




יחידות המשקל הן המוצר המשלים. הן המאזנות והן המוציאות משיווי המשקל.
יחידות המשקל היפות בקופסת העץ המקורית שלהם, אוסף פרטי.




בדיאלוג שמייצרות כפות המאזניים אחת כלפי השניה, יש גם משמעות סמלית של שיתוף, התחשבות בצד השני, יושר ופשטות. ולכן, בנוסף לניראות הדקורטיבית, בחרתי להוסיף אותם בשולחן קבלת הפנים בארוע חתונה. כפות המאזניים מלאים כאן באיצטרובלים ובכפיסי עץ שהשתלבו בקונספט הטבע של חתונה ביער.




כשאני מארחת אני אוהבת להוסיף צבע וטעם בכלים מיוחדים. המאזניים האלה נרכשו בשוק פשפשים בווינה ושבו את לבי בשל הגוון התכול המיושן, הפרופורציות היפות שלהם וצלחות הנחושת הכמעט מושלמות.




"הייתי רוצה מאד כי העולם יהיה מקום קצת טוב יותר כדי לחיות בו. אפילו על במה קטנה זו קיימים שני צדדים, וניתן לעשות משהו כדי להטות את כפות המאזניים לצד הסובלנות, הצדק, המתינות, השלום וטוב הלב כלפי האדם וכלפי החיה. " , Arthur Conan Doyle

האנשים הקטנים מאחורי התריסים יולי 8, 2017 19:08 2 Comments

תריסי העץ הישנים ואני הולכים יחד כבר כברת דרך. תוך כדי העבודה אני מדמיינת את סיפור הבית שהיו בו פעם. מחזיקי התריסים העשויים מברזל יצוק תמיד עוררו בי סקרנות והם עבורי חלק בלתי נפרד מהניראות ומסיפור הבית. מוזמנים להציץ להם דרך השלבים לקצת נוסטלגיה יפה. 

צילום: ליאורי אלון

ביידיש הם נקראים מנטשלך או מנצ'לך והמשמעות אנשים קטנים. בנוסף להיותם פריט דקורטיבי, תפקידם העיקרי היה לשמש כמעצור המחזיק את תריסי העץ פתוחים לרווחה המונע את טריקתם ברוח חזקה.


צילום: ליאורי אלון

שי פרקש, מתעד ומשמר ציורי קיר ובעל אוסף מנטשלך נדיר, ערך מחקר מקיף בנושא.

בעבודת המחקר שלו הוא כותב על בתי היציקה שהתמחו בתחום זה, לדוגמא בית היציקה הצרפתי של האחים קמיון שהחל לפעול לראשונה בשנת 1850 ובית היציקה הבלגי דביזל קמיון שהחל לפעול משנת 1920. ברחבי הרשת ניתן למצוא סוחרים המציעים את המנטשלך עצמם ואפילו את קטלוג בתי היציקה האלו. 

דמויות המנטשלך הפיגורטיביות שנמצאות בקצה המעצור היו בעיקר של בני אדם. הדמות הנפוצה ביותר שכונתה בצרפת "הרועה הקטנה" היא דמות מהמיתולוגיה הצרפתית. הדמות הזו נוצקה בדגמים רבים ובכולם היא חובשת כובע.

תמונות שצלמתי בגרמניה ובצרפת :


צילום ליאורי אלון

צילום ליאורי אלון

שי פרקש כותב בעבודתו שמשנת 1890 החלו סוחרים יהודים וערבים לייבא את המנטשלך מצרפת לארץ ולארצות הים התיכון. הדגמים הראשונים שובצו בעיקר בבתים בסגנון צרפתי שנבנו במקווה ישראל בסוף המאה ה 19.

הטמפלרים שהיו בארץ במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 קנו את המנטשלך שיוצרו בגרמניה בדמות של בריח, הרועה הקטנה ובדמות הלוחם עם קסדה.

בשכונת נווה צדק בתל אביב ניתן לראות בעיקר את דמויות האנשים

צילום: ליאורי אלון

הכי מיוחדים לדעתי הם המנטשלך בדמויות הכפולות - שתי דמויות יצוקות יחד – דמות איש ודמות אשה. כשהתריס פתוח ומקובע והמעצור ניצב כלפי מעלה זו דמות האיש וכשמורידים את המעצור כלפי מטה נראית דמות האשה.


צילום: ליאורי אלון

צילום: ליאורי אלון


צביקה זליקוביץ, כתב את הספר "אישונים" וגם את השיר הבא.


מנשלך / צביקה זליקוביץ'


מנשלך הם אנשים לכל דבר
יש נקבה ויש זכר.
אתם אולי אינכם מאמינים,
למנשלך יש שני מינים.
האישון אשר ממעל ,
אולי חבר אולי הבעל.
אולי, אבל בעצם זו עובדה
המנשלך הזה היה חבר בגדוד העבודה.
כעת על המשמר זו הגברת-
עד לשעת חלוף משמרת.
ויש המספרים כי אז ביפו הגברים היו עובדים.
לכל גברת היה מאהב,
בחשאי היה אליה מתגנב.
את התריסים היו סוגרים,
ואז כולם היו יודעים.
בערב הבעל מהעבודה ביפו שב.
התריסים פותח, על המשמר ניצב.
והמאהב שבחוץ אורב,
יודע שזה לא הזמן להתגנב.

בנוסף ישנן דמויות עם מוטיבים בוטניים, בעלי חיים ודמויות מיתולוגיות
כאן מעצור בצורת איצטרובל - צולם בשכונת נווה צדק


צילום: ליאורי אלון

עם הגעת הסגנון הבינלאומי לבנייה והמצאת תריסי הגלילה פחת השימוש במנטשלך.
משנת 1950 החלו יצרני פירזול בארץ לייצר מחזיקי תריסים מפח עם קצה דמוי ראש עגול שמחירם היה זול ונועדו בעיקר לבתי השיכונים הרבים שנבנו בארץ לעולים החדשים.

צילום :ניצה וולפנזון. צולם בחיפה

מנשלך חדשים בדמויות העבר נמכרים כיום בחנויות הפירזול לאלו הרוצים לתת מראה של פעם לתריסי העץ החדשים או המחודשים שבביתם. בעיקר נראה אותם בבתים לשימור.

צילום: ליאורי אלון. נווה צדק, ת"א

בטיול הבא שלכם, שימו לב לאנשים הקטנים. אולי תראו אותם מציצים מבעד לתריסים...

שלכם,

ליאורי