פרויקטים
כמה טוב שבאת הביתה - שלט הכניסה לבית פברואר 19, 2021 02:48
שם המשפחה הולך אתנו את כל הדרך וכשמגיע הרגע לתת לו במה בכניסה לבית, אנחנו נוטים לבחור את השלט שמתחבר אלינו ולאווירת הבית שלנו. זו הזדמנות להוסיף טאצ' אישי וליצור את הרושם הראשוני הנעים שבכניסה לביתנו. מוזמנים לבחור את העיצוב המתאים לכם.ובכל חלון נשקפת תמונה ובכל חלון מסופר סיפור* ספטמבר 26, 2020 06:05
מחשבות על השתקפויות, על גלוי ונסתר ועל סיפורים של בתים אחרים בימים אחרים, הביאו אותי לכתוב על חלונות הבתים, אלו שנגעתי בם בעבודת הידיים ואלו שנגעו בי בלב, ושעכשיו מהדהדים את הסיפור שלהם על קירות של בתים אחרים.כשהמילים יוצאות מהקופסה יולי 3, 2020 04:34
מילים של השראה על לוחות עץ ממוחזר. אותיות עץ בטכניקת חיתוך בלייזר וצבע צהוב של אור ותקווה חדשה שמעצים את הניגודיות כשמתחבר דווקא לחומר שהיה פה קודם ושראה ימים אחרים בחייו.
שלטי כניסה לבית ושלטי גינה ומרפסת הם הזדמנות נהדרת לשלב אמירה אישית שמחברת בין אנשים למקומות. הטבעת הכיתוב על גבי העץ באמצעות שבלונה ייעודית.
גם במקומות ציבוריים, אפשר לבחור בכיתוב שמעביר מסר המתכתב עם חזון המקום. הטבעת הכיתוב כאן באמצעות גיר לבן על גבי לוחות עץ ממוחזר. השלט ממוקם במבואת הכניסה בבית של עמותת "אנוש" בבת ים.
אחד ממשחקי הקופסה המהנים הוא משחק ה Scrabble ( סקרבל / שבץ נא) . זוכרת שעות של חוויה נעימה ואתגר משפחתי עם הילדים בגילאים השונים. זו היתה ההשראה לפיתוח פריטים מעוצבים בסגנון הסקרבל-שיק. אותיות בתיבות עץ הוכנו אחת אחת בתוך מעמד עץ ייעודי נראות נפלא על אדן החלון, על כוננית הספרים, על המדף, על הפסנתר או על הקונסולה בכניסה לבית. המילים במעמד מקבלות מקום, משמעות, השראה ונוכחות בחדר שבו הן ממוקמות.
צאלה וערן, חובבי סקרבל ותיקים, בקשו שאעצב שלט כניסה לביתם בסגנון המשחק האהוב עליהם. היה לי כיף להצטרף שוב למשחק וליצור שלט ייחודי עם אמירה אישית, לשביעות רצונם של בעלי הבית. תיבות העץ הודבקו על לוח עץ בהתאם והשלט נתלה על גבי השער באמצעות מתלים יעודיים.
ורדית, שפית ובעלים של "יוניקא פיצה בוטיק" בישוב מכבים בקשה שאכין לה תפריט סקרבל-שיק שיוצג על הקיר. הכנתי מדפים צפים שיוצרים תחושה של קלילות ונעימות על הקיר. הבחירה בעץ האלון מתכתבת עם עולם החומרים שנבחר לעיצוב המקום. לכל מדף יש "גדר" שתומכת בייצוב תיבות האותיות. תיבות העץ הוכנו אחת אחת בעבודת יד והאותיות הוטבעו באמצעות שבלונה ייעודית בהתאמה. תצוגת התפריט באופן הזה יוצרת נוכחות ובולטות על הקיר. לעובדי המקום, היא מאפשרת גמישות בניוד הכיתוב, בשינוי ובעידכון הנדרש בקלות ובנוחות. השותפות הטובה עם ורדית והאהבה המשותפת שלנו לעיצוב מוקפד משלב החזון ועד התוצאה הסופית, הניבה תוצאה נפלאה שממקדת את מבטי המבקרים במקום וגורפת מחמאות. אם אתם בסביבה תנו קפיצה. יהיה יפה וטעים.
מגוון כיתובים על טרפזי עץ. תוספת קטנה ומשמחת שמשתלבת בכל מקום.
❤️ לחיי המילים הטובות בחיינו ❤️
עלי שלכת נושרים לאט דצמבר 24, 2019 23:20
השנה הגשמתי חלום והגעתי ליפן בעונת השלכת. המראות עוצרי נשימה. שמש נעימה ושלכת בשיאה – זו המתנה הכי טובה שיכולתי לאחל לעצמי בטיול הזה. העין לא שבעה מלראות את פלטת הגוונים המהפנטת משתרעת על מנעד רחב של ירוקים, אדומים, כתומים, צהובים וחומים.
השלכת ביפן מתחילה כשהטמפרטורות יורדות ומתקדמת בהדרגה מהאי הצפוני הוקאידו עד למחוזות ההרריים של מרכז יפן באי הונשו ודרומה. צבעי עלי השלכת נקראים ביפן ( kōyō) ובסימני שפת הקנג'י הם נכתבים אותו הדבר כמו המילה "עץ מייפל" ( Momiji).
הצפייה בצבעי השלכת אהובה מאד על היפנים והם עוקבים אחריה דרך מפות ופירסומים שונים שכן היא אורכת מספר שבועות בלבד בין ספטמבר לנובמבר ומשתנה בהתאם למיקום, לגובה ולסוגי העצים. הצטרפנו בקלות לחווית השלכת המקומית.
לפעמים הגוונים רכים ומתמזגים אחד בשני כמו היינו בתוך תמונה אימפרסיוניסטית
לפעמים הצבעים עזים ובועטים היוצרים יחד מראה דרמטי.
עץ האדר, המייפל היפני (Momiji) הוא המלך הבלתי מעורער של עונת השלכת והוא שמעניק ליערות ולגנים את צבעי הסתיו המרהיבים תוך כך שהוא מחליף את צבעי עליו מירוק לצהוב, לכתום ולבסוף לאדום עז.
גם עץ ה ginkgo (ביפנית icho ) מתבלט בגוונים של צהובים מרהיבים ובוהקים.
כל סיור בגנים, במקדשים ובמוזיאונים מקבל מימד נוסף כשצבעי השלכת ברקע וכשהם משתקפים במים החגיגה נפלאה.
כשהעלים נושרים הם ממשיכים להלך קסמים גם על השבילים. ואני, כמו ילדה קטנה, מצאתי את עצמי אוספת ומלקטת עלי שלכת, ממלאת את הכיסים ואחר כך מסדרת אותם בין דפי הספר. מדריך הלונלי פלנט שלנו לא תאר לעצמו שבין דפיו יהיו שמורים סודות יפים שכאלה.
גם בצילום פריטי העיצוב שלי אני אוהבת להכניס קצת עלי שלכת שמוסיפים אווירת סתיו רומנטית. (צילום: דנה ישראלי) כמילות השיר "ליל סתיו" ששר אריק איינשטיין. מילים: חיה כהן, לחן: חיים צור
יש ניגון שעולה מן הסתיו
של חלום שנשכח
וישוב ויפרח מחדש
תודה שאספתם אתי חוויות של עלי שלכת
The falling leaves
בָּעִבְרִית - חושבים ירוק נובמבר 22, 2018 05:14
בעיצוב הפינה רציתי לתת מראה עכשווי בשילוב ניראות נוסטלגית של פריטים מפעם במטרה ליצור קשר בין עבר, הווה ועתיד. מיחזור ומיחדוש פריטים ישנים מהעבר כדי לתת להם ייעוד אחר בהווה. כחלק ממערכת אקולוגית שנבנתה במשך מליוני שנים, יש סכנה שבני האדם עלולים לפגוע במרקם הזה. בכל יום יש בידנו לצמצם את ההשפעות המזיקות על הסביבה גם בפעולות פשוטות כמו פינוי פסולת במקור למען עתיד טוב יותר לנו ולילדינו. הצבע הירוק נבחר רעיונית כצבע המוביל, יחד עם זאת רציתי בצבע ירוק שיש בו חיות, שמחה, עניין ותקווה.
הוכנו בשלוש שפות ונצרבו על גבי זכוכית חלבית. זו שולבה במסגרת עץ עם חלוקה פנימית בהתאם.
תריסי העץ חוברו באמצעות צירים מיוחדים שהיו פעם חלק מתריסי עץ ישנים.
כנפי התריס נשארות מקובעות במצב פתיחה באמצעות ווי רוח המחוברים מאחור
ו"מנשלך" המחוברים מקדימה. אותם מעצורים יפייפיים בדמויות השונות שהיו שכיחים בעבר וכיום גם בבתים לשימור.
בשלב התכנון היו התלבטויות באלו אמצעים נשתמש לאיסוף הפסולת השונה ופינוייה.
חלופות מיכלי הפסולת
הבחירה בחביות היין נבעה בשל המראה היפה עם ניחוח הוינטאג' שבם וגם גם מנתוני המימדים של החביות בהשוואה למיכלים האחרים ביחס לנתוני השטח.
כל חבית טופלה בהתאם. בחלק העליון של כל חבית הוכן מעין מכסה שניתן להרים בעת הצורך. בכל מכסה הוכן פתח ייעודי לסוג הפסולת הנדרש. כך, פתח עגול לבקבוקים ולסוללות, פתח מרובע לפסולת אלקטרונית ולראשי דיו ופתח מלבני וצר לנייר.
הכיתוב שהוכן בשלוש שפות הוטבע באמצעות שבלונה על כל חבית
החזון ועיקרי הרעיון נכתבו בשלוש שפות ונצרבו על גבי זכוכית חלבית. זו מוסגרה במסגרת עץ בגוון הירוק של תריסי העץ.
צג טלוייזיה המעביר מידע מתעדכן על נתוני הסביבה ועוד הותקן על הקיר.
מספר חודשים לאחר הקמתה של הפינה, בקרתי במקום ושמחתי לראות שאכן החביות מתמלאות בפסולת השונה בהתאם. הפסולת תפונה ע"י חברה המתמחה בפינוי פסולת.
מצטרפת לדברי דר נוימן כפי שכתובים במקום , "מצב הסביבה נמצא בידיים שלנו. אם ילדינו חשובים לנו, עלינו להיות שותפים לעשייה. בואו וניקח אחריות על מעשינו."
דלתות מעוררות השראה ואיך לשדרג דלת כניסה יוני 15, 2018 23:25
החומרים מהם עשוייה הדלת או השילובים שביניהם?
זכוכית?
מתכת?
צבע הדלת או שאריות הצבע שנותרו? האלמנטים העיצוביים שהוסיפו לדלת או הניראות הכללית?
או שאולי בכלל מסקרן מה מסתתר מאחורי הדלת?
מימין צולם בסיביליה, ספרד ומשמאל צולם בקפריסין
איך לחדש דלת בית ישנה - דלת קבלן מקורית שקבלה חיים חדשים.
- הדבקה של קישוטי עץ כאלמנטים עיצוביים.
- ניקוי הדלת משאריות לכלוך.
- בחירת הגוון המתאים. צבע אקרילי על בסיס מים.
- צביעה ופיניש למראה נושן.
- שיוף שוליים להדגשת קווי המתאר של הצורות הישרות בדלת.
- שיוף החלקים הבולטים של קישוטי העץ להדגשת קויי המתאר.
- פיניש לכה על בסיס מים.
- החלפת הידית לידית פליז מעוצבת.
על כפות המאזניים ינואר 26, 2018 01:47
לשאוף להגיע לשיווי משקל או לצאת ממנו? לשהות במקום של איזון, דיוק ויציבות לאורך זמן או לצאת מאזור הנוחות, להפר את שיווי המשקל, להיות באי וודאות ולהעז להטות את הכף? אין ספק שהרבה תלוי על כפות המאזניים בתחומי עניין שונים בחיים. מצבים שונים בעבודה ובכלל, מזמנים אצלי תגובות שונות ולרוב אווכח שצריך לעשות התאמות ודיוקים חדשות לבקרים.
אי התבלינים, זנזיבר
מעבר למשמעויות הרבות, ואולי בגלל אותן משמעויות "כבדות המשקל", אני אוהבת מאד את הניראות העיצובית של מאזני השקילה השונים, במיוחד את אלו הישנים, העתיקים, אלו שהשתמשו בהם ידיים רבות במהלך השנים, אלו שמוסיפים ניחוח של וינטאג' ואווירה ביתית של דברים פשוטים ובסיסיים בחיי היום יום, אלו שיודעים לספר בלי מילים סיפור חיים מפעם.
יש כל כך הרבה תמונות יפות של מאזניים ישנים. הייתי רוצה לאמץ אותן אחת אחת. הפעם בחרתי מתוך צילומים שלי שנאספו עם השנים שמחברים אותי לחוויות מארועים וטיולים שונים.
סיור במוזיאון הפתוח, גוטאך, היער השחור, גרמניה
בשוקי האוכל ובשוקי העתיקות השונים אני מתחברת לרקמת חיים אחרת מלאה בצבעים, טעמים ועניין המפעילה את החושים בהדגימה את האופי המיוחד של המקום. בין שאר המראות והטעמים המצלמה מתמקדת בכפות המאזניים היפות ואמצעי השקילה המיוחדים.
שוק מקומי, פורטוגל
ויש את אלו שהצבעוניות שלהם כל כך דומיננטית ויפה גם אם צולמו מעבר לחלון הראווה...
בדומה ל"מאזני הארץ" המוכרים במקומותינו, כאן בכניסה למסעדה בפירנצה, איטליה
וגם האדום המשגע הזה - משקל דואר מתקופת המנדט הבריטי בארץ, נרכש בחנות עתיקות באבו גוש.
אחד הדברים היפים במאזניים הינו הפרט המקשר בין הכפות השונות. לעיתים זו דמות ראש חיה, לעיתים אלמנט עיצובי אחר.
יחידות המשקל הן המוצר המשלים. הן המאזנות והן המוציאות משיווי המשקל.
יחידות המשקל היפות בקופסת העץ המקורית שלהם, אוסף פרטי.
בדיאלוג שמייצרות כפות המאזניים אחת כלפי השניה, יש גם משמעות סמלית של שיתוף, התחשבות בצד השני, יושר ופשטות. ולכן, בנוסף לניראות הדקורטיבית, בחרתי להוסיף אותם בשולחן קבלת הפנים בארוע חתונה. כפות המאזניים מלאים כאן באיצטרובלים ובכפיסי עץ שהשתלבו בקונספט הטבע של חתונה ביער.
כשאני מארחת אני אוהבת להוסיף צבע וטעם בכלים מיוחדים. המאזניים האלה נרכשו בשוק פשפשים בווינה ושבו את לבי בשל הגוון התכול המיושן, הפרופורציות היפות שלהם וצלחות הנחושת הכמעט מושלמות.
"הייתי רוצה מאד כי העולם יהיה מקום קצת טוב יותר כדי לחיות בו. אפילו על במה קטנה זו קיימים שני צדדים, וניתן לעשות משהו כדי להטות את כפות המאזניים לצד הסובלנות, הצדק, המתינות, השלום וטוב הלב כלפי האדם וכלפי החיה. " , Arthur Conan Doyle
מה לי ולאיילים? נובמבר 24, 2017 03:12
כשהוא נולד רצינו לבחור בשם יפה, נעים לאוזן ובעל משמעות. כאן מתחיל הרומן שלי עם ממלכת האיילים.
אַיָּל (אייל בכתיב מלא) יונק מרשים וקל רגליים, מגדל קרניים גדולות ומפוארות הגדלות ונופלות מחדש מידי שנה. מעבר ליופיין של הקרניים הן גם מעידות על כשירותו של האייל. מכאן גם משמעות המושג אֱיָל שמסמלת כוח און ועוצמה. לאייל הפרטי שלנו, רעמת תלתלים שובבה שבהחלט מפארת את ראשו.
ספר ילדים בשם במבי מאת הסופר האוסטרי יהודי פליקס זאלטן פורסם לראשונה ב 1923 נחשב לקלאסיקה של ספרות ילדים ונוער. בהמשך תורגם הספר ע"י הסופר מיכאל דק.
ומכאן https://books.google.co.il/books/about/Bambi
על פי ספר זה נוצר הסרט המצויר והאהוב בהפקת חברת וולט דיסני, 1942.
הסרט נכנס לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית.
התמונות מכאן https://54disneyreviews.com/2014/08/19/movie-5-bambi/
http://bit.ly/2iKq6Ht:
דמות הבמבי, עופר האיילים הקטן, תמיד גרמה לי לדמיין מחוזות רחוקים ונופי יער ירוקים בם מסתובבים מיני האיילים השונים בארץ ובעולם.
טעימה על ההבדלים בין האיילים השונים ובעלי קרניים אחרים יכולנו לקבל בסיור נפלא שעשינו לפני שנים רבות ביער האיילים שבמושב אודם בצפון רמת הגולן. שם יכולנו לראות מקרוב את האייל הנוקד, האייל הגמדי והאייל האדום כשהאחרון המתפאר בקרניים גדולות ומסועפות הכי מזכיר את אביו האגדי של במבי.
התמונה מכאן http://www.yayalim.co.il/
על מדף הספרים בספרייה הביתית מלווה אותנו מזה שנים ספר השירים המרגש
עפר אילים מאת מלכה שמיר (צייגר) 1987
בירידי החלומות החורפיים והמופלאים של נתנאלה נהניתי במיוחד מהאווירה כשבתפאורה המושקעת כיכבו גם האיילים. כאן אחת הפינות המשגעות ביריד underground dreams, 2015
underground dreams fair, 2015
לעיתים, גם אריזות המוצרים שלי קבלו טעימה מהדמות הקסומה
בכל מקום, בחנויות בארץ או בחו"ל, הייתי מחפשת את הדמות היפה הזו ואפילו בחנות הבגדים מצאתי את שאהבה נפשי.
בבית, על מדף עץ ממוחזר שהכנתי, מחייך לו במבי מתוק שהכינה האומנית פוגי נעים.
בחלוף השנים, כשנעה המקסימה נישאה לאייל, גיליתי שבין שאר עיסוקיה, היא אלופה בסריגה. מכאן התגלגל הרעיון לשלב כוחות ולעשות טייק אוף על האייל הפרטי שלנו. דמות במבי מעוצבת שנראית בתנועה אבל יציבה מאד עם בגד סרוג. ביחד חפשנו את הסוודר האולטימטיבי לדמות האהובה. נסיונות רבים, סוודרים שנסרגו שוב ושוב ונפרמו באחת , עד שנבחרה הדוגמא הזו שחובקת את קווי המתאר של הבמבי באופן מושלם.
מאחר ואלו ימי חגיגות הכריטסמס הלכנו על צבעוניות מתאימה של אדום ירוק ולבן ואפילו אופציה עם חוט זהב שזור.
בלי קשר לחגים, זו דמות נפלאה, נאיבית אך עם עוצמה ונוכחות, להביא מתנה מיוחדת ליומולדת , להניח על מדף בחדר הילדים, על קונסולה בכניסה לבית או על שידה בחדר השינה.
לרגל ההשקה, עכשיו ב 119 ש"ח במקום 140 .
מוזמנים להתקשר להזמין את הבמבי בצבעוניות שמתאימה לכם, או להזמין כאן ישירות באתר.
ניתן להירשם בתחתית הדף.
שלכם,
ליאורי
0508812423
האנשים הקטנים מאחורי התריסים יולי 8, 2017 05:08
תריסי העץ הישנים ואני הולכים יחד כבר כברת דרך. תוך כדי העבודה אני מדמיינת את סיפור הבית שהיו בו פעם. מחזיקי התריסים העשויים מברזל יצוק תמיד עוררו בי סקרנות והם עבורי חלק בלתי נפרד מהניראות ומסיפור הבית. מוזמנים להציץ להם דרך השלבים לקצת נוסטלגיה יפה.
צילום: ליאורי אלון
ביידיש הם נקראים מנטשלך או מנצ'לך והמשמעות אנשים קטנים. בנוסף להיותם פריט דקורטיבי, תפקידם העיקרי היה לשמש כמעצור המחזיק את תריסי העץ פתוחים לרווחה המונע את טריקתם ברוח חזקה. 
צילום: ליאורי אלון
שי פרקש, מתעד ומשמר ציורי קיר ובעל אוסף מנטשלך נדיר, ערך מחקר מקיף בנושא.
בעבודת המחקר שלו הוא כותב על בתי היציקה שהתמחו בתחום זה, לדוגמא בית היציקה הצרפתי של האחים קמיון שהחל לפעול לראשונה בשנת 1850 ובית היציקה הבלגי דביזל קמיון שהחל לפעול משנת 1920. ברחבי הרשת ניתן למצוא סוחרים המציעים את המנטשלך עצמם ואפילו את קטלוג בתי היציקה האלו.
דמויות המנטשלך הפיגורטיביות שנמצאות בקצה המעצור היו בעיקר של בני אדם. הדמות הנפוצה ביותר שכונתה בצרפת "הרועה הקטנה" היא דמות מהמיתולוגיה הצרפתית. הדמות הזו נוצקה בדגמים רבים ובכולם היא חובשת כובע.
תמונות שצלמתי בגרמניה ובצרפת :
צילום ליאורי אלון
צילום ליאורי אלון
שי פרקש כותב בעבודתו שמשנת 1890 החלו סוחרים יהודים וערבים לייבא את המנטשלך מצרפת לארץ ולארצות הים התיכון. הדגמים הראשונים שובצו בעיקר בבתים בסגנון צרפתי שנבנו במקווה ישראל בסוף המאה ה 19.
הטמפלרים שהיו בארץ במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 קנו את המנטשלך שיוצרו בגרמניה בדמות של בריח, הרועה הקטנה ובדמות הלוחם עם קסדה.
בשכונת נווה צדק בתל אביב ניתן לראות בעיקר את דמויות האנשים
צילום: ליאורי אלון
הכי מיוחדים לדעתי הם המנטשלך בדמויות הכפולות - שתי דמויות יצוקות יחד – דמות איש ודמות אשה. כשהתריס פתוח ומקובע והמעצור ניצב כלפי מעלה זו דמות האיש וכשמורידים את המעצור כלפי מטה נראית דמות האשה.
צילום: ליאורי אלון
צילום: ליאורי אלון
צביקה זליקוביץ, כתב את הספר "אישונים" וגם את השיר הבא.
מנשלך / צביקה זליקוביץ'
מנשלך הם אנשים לכל דבר
יש נקבה ויש זכר.
אתם אולי אינכם מאמינים,
למנשלך יש שני מינים.
האישון אשר ממעל ,
אולי חבר אולי הבעל.
אולי, אבל בעצם זו עובדה
המנשלך הזה היה חבר בגדוד העבודה.
כעת על המשמר זו הגברת-
עד לשעת חלוף משמרת.
ויש המספרים כי אז ביפו הגברים היו עובדים.
לכל גברת היה מאהב,
בחשאי היה אליה מתגנב.
את התריסים היו סוגרים,
ואז כולם היו יודעים.
בערב הבעל מהעבודה ביפו שב.
התריסים פותח, על המשמר ניצב.
והמאהב שבחוץ אורב,
יודע שזה לא הזמן להתגנב.
בנוסף ישנן דמויות עם מוטיבים בוטניים, בעלי חיים ודמויות מיתולוגיות
כאן מעצור בצורת איצטרובל - צולם בשכונת נווה צדק
צילום: ליאורי אלון
עם הגעת הסגנון הבינלאומי לבנייה והמצאת תריסי הגלילה פחת השימוש במנטשלך.
משנת 1950 החלו יצרני פירזול בארץ לייצר מחזיקי תריסים מפח עם קצה דמוי ראש עגול שמחירם היה זול ונועדו בעיקר לבתי השיכונים הרבים שנבנו בארץ לעולים החדשים.
צילום :ניצה וולפנזון. צולם בחיפה
מנשלך חדשים בדמויות העבר נמכרים כיום בחנויות הפירזול לאלו הרוצים לתת מראה של פעם לתריסי העץ החדשים או המחודשים שבביתם. בעיקר נראה אותם בבתים לשימור.
בטיול הבא שלכם, שימו לב לאנשים הקטנים. אולי תראו אותם מציצים מבעד לתריסים...
בית הספר הירוק יוני 18, 2017 00:54
גביעי ביה"ס קבלו במה מיוחדת, מקורית ומכובדת ומוקמו בתוך ארגזי עץ תלויים. תריס אדנית על בסיס תריס עץ ישן מוקם בכניסה לחדר המנהלת ועל הרצפה מוקמו בולי עץ ישנים שנצבעו ושויפו באופן ניכר ומשמשים כבמה לתצוגת עבודות האומנות של התלמידים.
מסדרון הכניסה התחדש בספסלי עץ בסגנון כפרי, ארגז מעץ ממוחזר עם פסי מתכת ממוחזרים משמש כשולחן צד בין הספסלים. מתריס העץ האותנטי הוסרו שכבות הצבע לכדי גוון עץ טבעי, חלק מהשלבים הוסרו ומראה שולבה במקומם. מסגרות חלון אותנטיות ניתלו על קירות המסדרונות ובהן איורים ותעודות לצד עבודות היצירה היפות של התלמידים. עכשיו כשהתלמידים או אורחים נדרשים להמתין לאנשי הצוות, נעים ומזמין יותר לשהות במקום נעים ומטופח.
נדרשתי לפתרון איחסון ותלייה עבור הווסטים הצבעוניים של משמרות ביה"ס. לשם כך הוכנו ארגזי עץ מסיביים וגדולים עם מכסה וכן לוחות מתלים מעוצבים מעץ ממוחזר שמוקמו במספר חדרים. שלטים קטנים מעץ ממוחזר הודבקו על דלתות חדרי השירותים.
גם אני מאמינה שסביבה אסתטית ותומכת מטפחת שייכות ומעורבות בין באי ביה"ס.
חתונה מארין שיק אפריל 29, 2017 01:54
עם שירות צבאי בחיל הים ומגורים בחיפה, היה ברור שקונספט ים ייבחר לעיצוב אירוע החתונה. תכנון והפקת האירוע כללו גם הכנת פריטים שונים כמו ארגזים מעץ ממוחזר כמו גם איסוף פריטים אותנטים ממקומות שונים המוכרים ליורדי ים כאלה ואחרים.
רחבת קבלת הפנים קושטה ברשתות דייגים ומצופים כשצדפים, קונכיות ועששיות מסמנים את דרכי הגישה.
הקיר בחלל המרכזי הדגים סצנה של חוף דייגים עם רשתות, משוטים, חבלים, ארגזים, עששיות ישנות, משוטים, סולמות חבלים וגלגלי הצלה.
במרכז שולחנות הישיבה, עששית לבנה, נרות וצדפים. מספרי השולחן הוכנו מפיסות עץ ממוחזר ונצבעו בהשראת גלי הים. מפיות השולחן נקשרו בחוט כחול ותגית איור של עוגן. מוטיב מעולם הים וגם עוגן הדדי לחיים המשותפים.
שמחתי לעצב את ארוע החתונה הזה.
הגן הבוטני בירושלים מרץ 27, 2017 05:18
לדר' נוימן, מנהל הגן הבוטני לצמחי הבר של ישראל, האוניברסיטה העברית הר הצופים, היה חלום להקים גינת תצוגה ביתית של צמחי הבר של ארץ ישראל עבור קהל המבקרים בגן. הוא פנה אלי לתכנן לעצב ולייצר את הפריטים שישתלבו בחזונו. שמחתי לקחת חלק בפרוייקט הזה ולהתרגש מכך שלאחר חודשים של עבודה החזון קורם עור וגידים בפינת טבע קסומה בנוף העירוני של ירושלים.
על קיר האבנים הקיים המדמה עכשיו חזית של בית, מוקמה מסגרת חלון מחולקת בשילוב זוג תריסי עץ ישנים אותנטים ואדנית פורחת. על זכוכית החלון השקופה והמחוסמת הודבק טפט דוגמא המשווה ניראות של וילון תחרה.
דלת עץ טמפלרית ישנה ומיוחדת בת כ 150 שנה שופצה ושובצה בפתח הקיים. גם הפירזול המקורי של הדלת טופל והוחזר למקומו. זכוכית חלבית מחוסמת שולבה בחלק העליון.
בקיר הניצב שולבו משרביות דקורטיביות המאפשרות כניסה של אור לרחבה. בריצוף שולבו מרצפות מאויירות כמו בבתים של פעם. פינת ישיבה ונדנדת עץ מוסיפים לאווירת החוץ הנעימה ומזמינים את המבקר לאתנחתא קלה. שתילי הצמחים נשתלו זה מכבר ובקרוב יישתלו נוספים.
